יעמוד בעינו גז"ד של בימ"ש קמא בעניינו של מורשע ע"פ הודאתו בשימוש במסמך מזויף והתחזות לאחר

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של שימוש במסמך מזויף, התחזות כאחר וניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבתאריך 25.5.08 הציג תעודת זהות מזויפת, אותה רכש קודם לכן, בפני שוטר במטרה לצאת מן האזור.

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, גזר בימ"ש קמא את עונשו של המערער ל-70 ימי מאסר לריצוי בפועל, 8 חודשי מאסר מותנים וקנס בסך 4,000 ש"ח או חודשיים תמורתם. בין היתר, הדגיש ביהמ"ש כי עונש זה נגזר בהתחשב בעברו הקודם של המערער בתחום ואף בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות.

משניתן גזר דין זה הזדרז הסנגור להניח בפניי ערעור, כאשר, לנוכח העובדה כי המערער אמור לסיים את ריצוי עונש המאסר בתאריך 20.7.08, ביקש הסנגור כי אדון בערעור על פי טענות בכתב. משהסכימה התביעה אף היא להגשת טענות כתובות, קיבלתי כתבי טענות משני הצדדים.

בערעורו, תוקף הסנגור את גובה הקנס ואת תקופת התנאי, בעוד הוא אינו מעלה טענות בקשר לעונש המאסר בפועל. הסנגור מציין את נסיבותיו הקשות של המערער, שפעל כפי שפעל במטרה לפרנס את משפחתו. הסנגור סבור כי לנוכח האמור, אין מנוס מהקביעה שביהמ"ש החמיר יתר על המידה עם המערער. הסנגור מוסיף כי המערער לא יוכל לעמוד בתשלום הקנס. כן מפנה הסנגור למספר פסקי דין שניתנו על ידי ביהמ"ש זה ובהם ביהמ"ש הטיל קנסות נמוכים יותר.

התביעה מתנגדת לערעור, ומציינת כי עונש המאסר שהוטל חורג מרמת הענישה המקובלת, ועל כן, ראוי היה לאזן הקלה זו בקנס משמעותי. כן מפנה התביעה לעברו הפלילי של המערער.

לא מצאתי כל סיבה להתערב בעונשים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא. ביהמ"ש נימק את גזר דינו ולא החסיר התייחסות לכלל הנסיבות הרלוונטיות לעניין.

לטעמי, גזר דין של ביהמ"ש יוצר תמהיל ענישה ההולם נסיבות אלה, במיוחד על רקע הודאתו של המערער מחד, ועברו הפלילי מאידך.

עוד ראוי לציין כי אין זה ממנהגה של ערכאה זו להתערב בקביעותיו של בימ"ש קמא אלא מקום בו נפל פגם משמעותי בקביעות אלה. כאמור, לא מצאתי כל פגם בגזר הדין, ועל כן, אני דוחה את הערעור.

ניתן היום, 17 ביולי 2008, י"ד בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: